באפשרותה של האישה לבצע בדיקות אולטראסאונד שונות במהלך ההיריון, החל מבדיקת שקיפות עורפית וכלה בסקירה שלישית. מטרת הבדיקות, לשלול סיכוי למום בעובר ולספק לאם ובן זוגה נחת ורוגע.

ממצאי הסקירה יכולים להשפיע רבות על המשך ההיריון. כדאי להתכונן לקראת הבדיקה, להבין את משמעותה ולא פחות חשוב את מגבלותיה. זה המקום להזכיר כי יש הרבה גורמים המשפיעים על איכות הבדיקה ותוצאותיה, בין היתר מיומנות הרופא ואיכות המכשור, תנוחת העובר ומצבים מיוחדים של האם כמו צלקות בבטן או השמנת יתר.

במאמר זה ננסה להתייחס למקרים בהם מתגלים ממצאים חריגים, ננסה להבין מה הם אותם ממצאים ומה משמעותם לגביי התפתחות העובר והמשך ההיריון.

בכדי להקל על החיפוש ברשימת הממצאים השכיחים ריכזנו עבורכם רשימת מושגים:

שימי לב: לקבלת חוות דעת נוספת מרופאים נבחרים - לחצי כאן

מומים מולדים וסמנים רכים:

ישנם שני סוגים של ממצאים סמנים רכים ומומים מולדים.

סמנים רכים הינם שינויים קטנים באנטומיית העובר. הסמן כשלעצמו לא מהווה בעיה ולעיתים אין לו משמעות כלל להתפתחות העובר לאחר הלידה. כמו כן, סמן רך באחד מאיברי העובר (לב, מוח, כליות) עשוי כלל לא להשפיע על תפקודו של אותו איבר. סמנים רכים שכיחים מאוד ולכן גם אם ימצא סמן רך אין הדבר אומר כי בהכרח יש מום. אולם המצאות סמן רך (אחד או יותר) מגדילה את ההסתברות כי קיימת בעיה כרומוזומלית אצל העובר.

מומים מולדים מתחלקים גם הם לשתי קבוצות עיקריות, מומים קשים המביאים לידי מוות או נכות קשה ומומים קלים יותר. מום מולד הוא מום אשר עלול להשפיע על איכות החיים ועל תוחלת החיים של התינוק, מום מולד עלול לגרום לנכות קשה ועל כן מצריך טיפול מיוחד ומעקב לאחר הלידה.
גילוי של מום במערכת העצבים, בלב או במערכת העיכול וכד, מצריך אבחון מדויק, התייעצות עם רופאים מומחים בתחום וקבלת החלטה על המשך ההיריון ואופן המעקב.

מדוע חשוב לשים לב לסימנים רכים?
ברגע שנתגלה סמן רך משמעות הדבר כי ישנו סיכוי גבוה יותר לבעיה כרומוזומלית אצל העובר, דוגמת תסמונת דאון. ברוב המקרים התינוקות יולדו בריאים.

לקבלת טלפון ופרטים נוספים על רופאים נבחרים של האתר - לחצי כאן
מרכז: פרופ מייזנר, פרופ צלאל, פרופ וולמן, ד"ר שרים, פרופ הרמן
צפון: פרופ משה בן עמי, ד"ר ישראל שפירא, פרופ שמעון דגני
דרום: פרופ רלי הרשקוביץ

ממצאים שכיחים:

בדיקת אולטראסאונד היא בדיקת הדמיה בה משודרים גלי קול אל תוך הגוף, גלי קול אלו מוחזרים מהרקמות השונות, נקלטים ע"י מתמר ומוצגים על מסך בתור תמונה. אנו רואים את האברים השונים על המסך בהתאם לצפיפותם. איבר בעל צפיפות חומר גבוהה יותר יופיע על המסך כאזור בהיר יותר ולהפך איבר בעל צפיפות חומר נמוכה יותר יופיע כאזור כהה יותר.

ציסטה בחדרי המוח (Choroid plexus cysts – CPCs)

מוח העובר מכוסה בנוזל מוח שדרתי, הנוזל נוצר באחת מרקמות העובר, רקמה זו בנויה כמאגר של נימי דם. הנוזל נוצר ע"י בלוטות הנמצאות בתוך הכורואיד פלקסוס, לעיתים הבלוטות הללו נחסמות באופן חלקי והנוזל נאסף בתוך ציסטות (שקיקים) במוח. ניתן לצפות בממצא זה בתוך חדרי המוח בסקירה, ברוב המקרים הנוזל יתפזר מעצמו.
נצפו מקרים בהם עובר הסובל מתסמונת אדאורד מפתח ציסטות בחדרי המוח, ולכן במקרה ומתגלה ציסטה במוח העובר על הרופא לבצע בדיקה קפדנית.
ניתן לשלול אופציה לתסמונת אדוארד על ידי בדיקת מי שפיר.

שימי לב: לקבלת חוות דעת נוספת מרופאים נבחרים - לחצי כאן

מוקד אקוגני בלב (Echogenic Heart Focus)

מוקד אקוגני בלב יכול להופיע באחד החדרים והוא נראה ככתם בהיר (היות וצפיפות החומר גדולה יותר מאשר בסביבה), מוקד אקוגני בלב אינו מעיד על מום בלב, זהו בעצם סמן רך המעיד על האפשרות לתסמונת דאון או תסמונת פטאו. במידה ומתגלה מוקד אקוגני בלב באפשרות האישה לפנות ליעוץ גנטי שם יילקחו בחשבון פרמטרים כגון גיל הנבדקת, תוצאות שקיפות עורפית וחלבון עוברי והרופא יחליט על סמך תוצאות אלו האם להמליץ על דיקור מי שפיר שרק באמצעותו ניתן לשלול תסמונת דאון בוודאות.

שימי לב: לקבלת חוות דעת נוספת מרופאים נבחרים - לחצי כאן

אגני כליה מורחבים (Renal pelvic dilatation)

אגן הכליה הוא חלל בכליה המחובר לשופכן (צינור המקשר בין הכליה לשלפוחית השתן), השתן של העובר עובר מהכליה אל אגן הכליה אל עבר שלפוחית השתן ומשם למי שפיר.

כאשר אגן הכליה מורחב זה בעצם אומר כי בתוך אחת או שתי הכליות של העובר התגלתה הצטברות של שתן בשל הפרעה בניקוזו לשלפוחית השתן הצטברות של השתן היא בדרך כלל בשל חסימה קלה בדרכי השתן של התינוק, וברוב המקרים הנוזל משתחרר עם הזמן בלי לגרום כל נזק.
מקובל כי הרחבה עד 8 מ"מ נחשבת לסמן קל ואילו הרחבה גדולה יותר מ – 10 מ"מ מצביעה על אפשרות של בעיה חמורה יותר ומצריכה המשך מעקב. .

ישנן שתי סיבות מדוע בכל זאת מתייחסים אל אגני כליה מורחבים:

הסיבה הראשונה מאחר ונצפו מקרים בהם עובר הסובל מתסמונת דאון מפתח לעיתים אגני כליה מעט מורחבים. במקרה וישנה התרחבות קלה על האישה לבצע סקירה מקיפה יותר ומעקב אחר רוחב אגני הכליה. אם מלבד סמן זה מופיע עוד סמן רך באפשרות האישה לקבל יעוץ גנטי ולבצע בדיקת מי שפיר.

הסיבה השנייה היא שבמקרים הנדירים יחסית בהם הנוזל מצטבר ונשאר בכליות עד הלידה עצמה קיים חשד לחסימה בדרכי השתן. במקרים אלו, על התינוק לקבל אנטיביוטיקה בחודשיו הראשונים וזאת משום שיש סיכוי שיהיה פגיע יותר לדלקות בדרכי השתן – חשוב לזכור כי ניתן לטפל בחסימה של הכליות, והדבר לא יפגע בעובר לטווח הארוך. במקרה וישנה התרחבות קשה באפשרות האישה לפנות ליעוץ גנטי ולמומחה כליות וזאת על מנת להבין מה ההשלכות של ממצא זה על העובר ועל המשך ההיריון.

שימי לב: לקבלת חוות דעת נוספת מרופאים נבחרים - לחצי כאן

עורק יחיד בחבל הטבור (Single Umbilical Artery)

חבל הטבור מחבר בין השיליה והעובר. בדרך כלל יש בחבל הטבור שלושה כלי דם: וריד אחד ושני עורקים. לפעמים עורק אחד מתנוון ונותרים בחבל הטבור 2 כלי דם בלבד עורק ווריד. ניתן לצפות בשוני זה בסונר.
זהו סמן רך אשר יכול להעיד על תסמונת כרומוזומלית וכן על מומים מולדים במיוחד במערכת הלב והשלד.
העובר יכול להתפתח בצורה תקינה גם עם עורק טבורי יחיד. במקרה וישנו עורק טבורי יחיד האישה תופנה להשלמת הבירור הכולל, ברוב המקרים דיקור מי שפיר, אקו לב עובר וסקירה מדוקדקת של העובר.

חשוב להדגיש כי כל אחד מהסמנים הללו נחשב סמן רך. במקרה וימצא אחד הסמנים הרכים יחפש הרופא סמנים נוספים האישה תופנה לסקירה נוספת ובמקרה הצורך יהיה עליה לבצע בדיקת מי שפיר, וזאת על מנת לשלול באופן ודאי קיום של בעיה כרומוזומלית כלשהי. ניתן לבצע את הסקירות במגזר הפרטי או במגזר ציבורי (ראו מאמר סקירת מערכות – ציבורי מול פרטי)

שימי לב: לקבלת חוות דעת נוספת מרופאים נבחרים - לחצי כאן

לסיכום, סקירת המערכות מאפשרת לנו להתרשם ממבנה העובר, תקינות מערכות שונות בגופו לראות את ליבו פועם, להתרשם מתנועותיו, כמות מי השפיר (עוד על סקירת מערכות). למרות זאת לא ניתן לזהות בסקירה פגמים בדפוסי התנהגות (אוטיזם, היפראקטיביות), הפרעות במערכות החישה (ראיה, שמיעה) או הפרעות מוחיות (שיתוק מוחין, פיגור). חשוב לדעת מהם הממצאים העלולים להופיע בסקירת המערכות וזאת על מנת להיות מוכנים מעט ואולי רגועים לקראת הבדיקה. לאחר גילוי של ממצא כזה או אחר התייעצות עם רופא מומחה תוכל לעזור להורים להבין טוב יותר את הממצא, לשקול יעוץ נוסף במידת הצורך ולקבל החלטות שקולות יותר. תוכלו לקרוא עוד על חשיבותה של סקירה מוקדמת ועל כיצד לבחור רופא לסקירה. כמו כן, תוכלו למצוא רשימה של רופאים נבחרים.
שם:
אימייל:
טלפון:

.
מאמר זה נבדק ואושר על ידי פרופסור יואב פלד

רופא בכיר במחלקת הנשים במרכז הרפואי רבין

אין לייחס למידע המופיע באתר תחליף לעיצה רפואית, התייעצות עם רופא או חוות דעת מקצועית. לקריאה על תנאי השימוש באתר.
.
כתבי שאלה/ תגובה

יש לך שאלה? תגובה שברצונך לכתוב?

שלחי אלינו בטופס למטה את שאלתך/ תגובתך:

ראו למטה

שם:
אימייל:
כתבי תגובה:

⇐ האתר אינו מתחייב לפרסם כל שאלה/ תגובה אלא לפי שיקול דעתו הבלעדי.

השאירי תגובה:

התגובות סגורות.