סקירת מערכות מאוחרת היא בדיקה המבוצעת בשליש השני של ההיריון. על האישה להחליט באיזה רופא לבחור לביצועה והאם לבחור בביצוע דרך קופות החולים או באופן פרטי. במאמר הבא ננסה להסביר מהי אותה סקירת מערכות מאוחרת, ומה יכולים להיות השלכות הבדיקה על המשך ההיריון.

מהי חשיבותה של סקירת מערכות מאוחרת ?

במקרה ואכן בוצעה סקירת מערכות מוקדמת רוב הדברים שנצפו בסקירה הראשונה ייראו גם בשנייה. ובכל זאת, חשיבותה של הסקירה המאוחרת רבה, שכן, מומים, שהיו קטנים מאד או שלא ניתן היה לראותם כלל, בסקירה הראשונה (כגון חלק ממומי הפנים, מומי הלב, מומי מערכת העצבים ומומי הכליות) ניתנים יהיו לזיהוי בסקירה המאוחרת (סקירה שנייה), כאשר העובר מפותח יותר ומערכות בגופו בשלות יותר.           


שימי לב: לקבלת טלפון ופרטי רופאים המבצעים סקירה מאוחרת - לחצי כאן

מהי סקירת מערכות מאוחרת ?

סקירת מערכות מאוחרת היא בדיקת אולטראסאונד של איברי העובר, ומטרתה לאבחן מומים אנטומיים בעובר. הבדיקה מומלצת לנשים אשר לא ביצעו את הסקירה המוקדמת כמו גם נשים אשר כן ביצעו את הסקירה המוקדמת, וזאת כדי לוודא שלא התפתחו מומים מולדים במהלך ההיריון. בדיקה זו מומלצת ע"י משרד הבריאות, נמצאת בסל הבריאות הציבורי ונקראת גם בדיקת טרימסטר שני ומבוצעת ע"י רופאים פרטיים או ציבוריים (נשים רבות בוחרות לבצע בדיקה זו באופן פרטי) אשר קיבלו הסמכה לבדיקות אלו. (עוד על כיצד לבחור רופא לסקירת מערכות).

.

מהלך ומשך הסקירה המאוחרת 

במידה ולא בוצעה סקירת מערכות מוקדמת  אז סקירת מערכות מאוחרת מתבצעת בד"כ בשבועות 19-21, במידה וכן בוצעה סקירת מערכות מוקדמת אז בד"כ תבוצע סקירה מאוחרת בשבועות 22-24. תוכלי לבחור אם לבצע את הבדיקה אצל רופא פרטי או במערך הציבורי (בקופת חולים), אך יש לזכור שקיימים הבדלים בין סקירת מערכות במגזר הפרטי למגזר הציבורי.

סקירה מאוחרת מבוצעת ברוב המקרים בגישה הבטנית (כלומר סריקת פני הבטן).  לפעמים משתמשים בבדיקה הלדנית (וגינלית) וזאת רק במקרים ספציפים כמו הערכה של אורך צוואר הרחם וסקירה של איברים הסמוכים לצוואר הרחם שלפעמים קשה לראותם דרך הבטן במקרים מסוימים. זמן הבדיקה משתנה מרופא לרופא, ונשים רבות מעידות כי הבדיקה בקופת החולים נערכת במשך פחות זמן מאשר בדיקה אצל רופא פרטי. בדרך כלל הבדיקה אצל רופא פרטי  נרחבת מאשר זו שמתבצעת במערך הציבורי, והדעה הרווחת היא שאכן בדיקה אצל רופא פרטי נעשית בצורה מקיפה יותר מאשר במערך הציבורי.(עוד על הבחירה ברופא פרטי לביצוע סקירת מערכות).

.

שימי לב: לקבלת טלפון ופרטי רופאים המבצעים סקירה מאוחרת - לחצי כאן

מה בודקים?

בעבר היה הבדל בין סקירה בסיסית לבין סקירה מורחבת. כאשר הבסיסית מומנה על ידי סל הבריאות ואילו בסקירה המורחבת הדגימו איברים נוספים בפרוט רב יותר. בימים אלו במסגרת הציבורית מבצעים בדיקה רחבה יותר מזו שהייתה בעבר. כמובן שגם הרופאים הפרטיים כפופים להנחיות הבסיסיות ובדרך כלל הם מבצעים את הסקירה בצורה מעמיקה ויסודית יותר.

בתאריך 6 במרס 2006 החברה לאולטרה-סאונד במיילדות וגינקולוגיה  פרסמה נייר עמדה חדש המכיל הנחיות לבדיקת אולטראסאונד בהריון.  הנייר אושר על ידי מועצת האיגוד הישראלי למיילדות וגיניקולוגיה. תוקפו של הנייר חל מתאריך 1.3.2007. 

מטרתו להנחות את קהילת הרופאים העוסקים בתחום זה ולקבוע סטנדרטים עדכניים של בדיקות אולטראסאונד בהריון. חשוב לציין כי תקנות אלו אינן קובעות פרמטרים מדויקים לבדיקה לגביי כל אחד מהאיברים, ולכן ייתכן שוני בין הבדיקות אצל הרופאים השונים.

רופאים נבחרים לשקיפות עורפית / סקירת מערכות :
פרופסור ישראל מייזנר
[מרכז]
פרופ' ישראל מייזנר
פרופסור ירון צלאל
[מרכז]
פרופ' ירון צלאל
פרופסור יגאל וולמן
[מרכז]
פרופ' יגאל וולמן
דוקטור אלון שרים
[מרכז]
ד"ר אלון שרים
פרופסור אריה הרמן
[מרכז]
פרופ' הרמן
פרופסור רלי הרשקוביץ
[דרום]
פרופ' הרשקוביץ
דוקטור ישראל שפירא
[צפון]
ד"ר ישראל שפירא
פרופסור שמעון דגני
[צפון]
פרופ' שמעון דגני
פרופסור משה בן עמי
[צפון]
פרופ' משה בן עמי

מהם ממצאי הסקירה המאוחרת ?

חלק מהממצאים האפשריים של הבדיקה, מעידים על סיכוי סטטיסטי להימצאותו של מום כרומוזומלי או גנטי בעובר. נהוג לחלק את הממצאים המתגלים בבדיקות אולטראסאונד לשניים: מומים מולדים וסמנים רכים.

מומים מולדים הם כאלו, שמצריכים טיפול או מעקב לאחר הלידה. הם עלולים להשפיע על תוחלת החיים של היילוד, וכן על איכות ומהלך חייו. כמו כן, הם עלולים לגרום לנכות פיזית או נוירולוגית. גילוי של מום מצריך אבחון מדויק, התייעצות עם בעלי מקצוע הנוגעים לתחום וקבלת החלטה על המשך ההיריון ואופן המעקב.

סמן רך הוא שינוי קטן באנטומיה של העובר, שהרופא עלול לגלות בבדיקת אולטראסאונד. הסמן עצמו, לרוב, איננו מהווה בעיה. משמעותו של גילוי של סמן רך היא, כי קיים סיכוי גבוה יותר לבעיה כרומוזומלית אצל העובר, אך עדיין מדובר רק בסיכוי. כאשר מתגלה סמן קל, יבצע הרופא סריקה יסודית, כדי לבדוק אם קיימים סמנים נוספים. צירוף של שני סמנים רכים או יותר מגביר את הסיכוי למום מולד.

שימי לב: לקבלת טלפון ופרטי רופאים המבצעים סקירה מאוחרת - לחצי כאן

חשוב לציין כי בדיקת האולטראסאונד אינה יכולה לגלות את כל המומים הקיימים, ומידת הדיוק תלויה לפעמים במיקום העובר, במכשיר האולטראסאונד וכמובן במיומנות הרופא. בנוסף, ישנם מומים אשר לא ניתן כלל לאתר באמצעות אולטראסאונד כגון אוטיזם, שיתוק מוחין, פיגור שכלי, מחלות נפשיות ועוד מספר הפרעות אשר אין להן סממן חיצוני הבא לידי ביטוי אצל העובר. ( כמובן כי גם אם לא נמצאו מומים במהלך הבדיקה, אין הדבר נותן ודאות כי העובר בריא ב 100 אחוז.)

לסיכום ניתן לראות שסקירת מערכות מאוחרת היא סקירה מקיפה הבודקת איברים רבים אצל העובר, סקירה זו יכולה להביא נחת רב להורים כמו גם לעזור להם לקבל החלטות אשר נוגעות לבריאות העובר והמשך ההריון. תוכלו לקרוא עוד על סקירת מערכות על ההבדלים בין סקירת מערכות פרטית לציבורית וכן לקבל מידע על רופאים נבחרים וזאת כדיי להקל עליכם בקבלת ההחלטות.

גולשות שקראו מאמר זה התעניינו גם ב:
רופאים נבחרים ל - סקירת מערכות
רופאים נבחרים לסקירת מערכות
אולטראסאונד
כל מה שרציתן לדעת על אולטראסאונד
סקירת מערכות מוקדמת
כל מה שרציתן לדעת על סקירת מערכות מוקדמת

שם:
אימייל:
טלפון:

.
מאמר זה נבדק ואושר על ידי פרופסור יואב פלד

רופא בכיר במחלקת הנשים במרכז הרפואי רבין

אין לייחס למידע המופיע באתר תחליף לעיצה רפואית, התייעצות עם רופא או חוות דעת מקצועית. לקריאה על תנאי השימוש באתר.
.
כתבי שאלה/ תגובה

יש לך שאלה? תגובה שברצונך לכתוב?

שלחי אלינו בטופס למטה את שאלתך/ תגובתך:

ראו למטה

שם:
אימייל:
כתבי תגובה:

⇐ האתר אינו מתחייב לפרסם כל שאלה/ תגובה אלא לפי שיקול דעתו הבלעדי.

השאירי תגובה:

התגובות סגורות.